Maharsha Chidushei Aggadot Shevuot 30b – מהרש"א חידושי אגדות שבועות ל:‏ – Shas HaMeforash

אִי נָמֵי לְשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. אָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין ^אאֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {דברים י״ט:י״ז} וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אָמַר רַב הוּנָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן ^באֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דִּכְתִיב {שמות י״ח:י״ג} וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם וַיַּעֲמוֹד הָעָם. ל״אלִישָּׁנָא אַחֲרִינָא מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה דְּהָא עֵדִים כִּגְמַר דִּין דָּמוּ וּכְתִיב בְּהוּ וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים. דְּבֵיתְהוּ דְּרַב הוּנָא הֲוָה לַהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר הֵיכִי נַעֲבֵיד אִי אֵיקוּם מִקַּמַּהּ מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ דְּבַעַל דִּינָא לָא אֵיקוּם מִקַּמַּהּ אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר א״לאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ צֵא וְאַפְרַח עֲלַי בַּר אֲוָּוזָא וּשְׁדִי עִלָּוַואי וְאֵיקוּם. וְהָאָמַר מָר מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִים בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה ^גדְּיָתֵיב כְּמַאן דְּשָׁרֵי מְסָאנֵיהּ וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא ^דהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי מוֹתְבִינַן לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וּלְעַם הָאָרֶץ נָמֵי אָמְרִינַן לֵיהּ תִּיב וְאִי קָאֵי לֵית לַן בַּהּ. רַב בַּר שֵׁרֵבְיָא הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתֵיב נָמֵי לְבַעַל דִּינֵיהּ אֲתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִינָא בְּטַשׁ בֵּיהּ וְאוֹקְמֵיהּ לְעַם הָאָרֶץ וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא תִּיב הֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ אָמַר רַב פָּפָּא מֵימָר אָמַר אִיהוּ הָא אוֹתְבַן שְׁלִיחָא הוּא דְּלָא מִפַּיַּיס מִינַּאי. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא ^ההַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי לָא לִיקְדּוֹם צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְלִיתֵּיב מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמַאן דְּסָדַר לֵיהּ לְדִינֵיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ ^ואֲבָל קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ לֵית לַן בַּהּ מֵימָר אָמַר בְּעִידָּנֵיהּ טְרִיד. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא ^זהַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּיָדַע בְּסָהֲדוּתָא וְזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַל לְבֵי דַיָּינָא דְּזוּטַר מִינֵּיהּ לְאַסְהוֹדֵי קַמֵּיהּ לָא לֵיזִיל אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא ^חמָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. הָנֵי מִילֵּי בְּמָמוֹנָא ^טאֲבָל בְּאִיסּוּרָא {משלי כ״א:ל׳} אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳ ^יכׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה׳ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרַב.: רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סָהֲדוּתָא לְמָר זוּטְרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר ^כאוֹתְבִינְהוּ לְכוּלְּהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וְהָאָמַר עוּלָּא מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין אֲבָל בְּעֵדִים דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה א״לאֲמַר לֵיהּ הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. (סִימָן סָנֵיגָרוֹן בּוּר גְּזֵלַת מִרְמָה). ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^למִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנִיגָרוֹן לִדְבָרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות כ״ג:ז׳} מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק ^מוּמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^נמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן ^סוְכֵן עֵד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^עמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרוּמֶּה שֶׁלֹּא יֹאמַר הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִין אֶחְתְּכֶנּוּ וִיהֵאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט י״ז:א׳
טור חושן משפט כ״ח:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:כ״ו

^ב רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט י״ז:א׳
טור חושן משפט כ״ח:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:ה׳-ו׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:כ״ו

^ג רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ג׳

^ד רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ד׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ח
טור חושן משפט י״ז:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ב׳

^ה רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ד׳
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳

^ו רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ד׳
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳

^ז רמב״ם הלכות עדות א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור חושן משפט כ״ח:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:ה׳

^ח רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״א:י״ג
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט רס״ג:א׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ג:א׳

^ט רמב״ם הלכות עדות א׳:ב׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ט
טור חושן משפט כ״ח:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:ה׳

^י רמב״ם הלכות תלמוד תורה ה׳:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה י״ב
טור יורה דעה רמ״ב:י״א
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב:י״א

^כ טור חושן משפט כ״ח:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:ה׳

^ל רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט ט׳:ו׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ו׳

^מ רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ב:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט י״ז:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ח׳

^נ רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ב:י׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ב׳:י״ד
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט ז׳:י׳
שולחן ערוך חושן משפט ז׳:י׳

^ס רמב״ם הלכות עדות י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רי״ד
טור חושן משפט ל״ד:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ד:א׳

^ע רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ד:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ו
טור חושן משפט ט״ו:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט ט״ו:ג׳

E/ע

הערותNotes

שלא יעשה סניגרון לדבריו כו׳ פרש״י אם דן ולבו נוקפו כו׳ לא יחזיק דבריו כו׳ ע״ש ויהיה לפירושו כינוי לדבריו קאי אדיין אבל הטח״מ סימן י״ז כתב שלא יעשה מליץ לדבריו של בעל דין כו׳ ע״ש ויש לדקדק לפרש״י אם דעתו נוטה לחזור ואינו חוזר ומחזיק דבריו הרי הוא בכלל לא תטה משפט וי״ל דמיירי במסתפק בדין ואינו בודאי שיחזור אם ישא ויתן בזה עם הדיינים חביריו דהשתא לא קעבר אלא אמדבר שקר תרחק וק״ל: מנין כו׳ שהוא גזלן וכן עד כו׳. ויש לדקדק דבשלמא בדיין דאפשר דאם היה יושב עם דיין כשר ע״י משא ומתן בדין לא היו דנין כך והגזלן הדיין שעמו הטעהו לפסוק שלא כדין אבל בעד כיון שהוא יודע שהאמת כן הוא למה לא יעיד דלא שייך בזה שעד הגזלן הטעהו להעיד כן דהא אין שומעין העדים זה בפני זה ועוד דאדרבה נימא האיך לא יעיד לו והרי גם בעדותו יתחייב שבועה ושמא לא ישבע וישלם י״ל דע״י צירופו יהיה מחייב את האחד בדבר שאינו חייב ואינו אמת כגון שטענו במאתים והוא אינו יודע להעיד לו אלא על מנה יצרף את הגזלן גם להעיד על מנה דבעדותו מחייבו שבועה על מנה שניה מדר״ח ברפ״ק דב״מ ודו״ק:
מנין לדיין כו׳ שהוא מרומה כו׳ ת״ל מדבר שקר תרחק וגו׳ מהכא משמע דיסלק עצמו מדין מרומה ולא ידין בו כלל ומה שיש לדקדק בזה עיין בתוס׳ וברא״ש פרק ד״מ בסנהדרין:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון